בס"ד לומדים שיחה של הרבי מליובאוויטש לחג השבועות בנינו ערבים בעדנו | החשיבות של חינוך ילדים

קצת לפני שבועות צבי וילור צידון ויוסי סגל מתוועדים לחג השבועות ולומדים שיחה של הרבי מליובאוויטש לחג השבועות.

תוכן עניינים שיעור לחג השבועות על פי שיחה של הרבי מליובאוויטש

00:00 התוועדות חסידית לחג השבועות

04:00 לומדים שיחה של הרבי מליובאוויטש לחג השבועות

08:00 כל המלמד את בן חברו תורה כאילו ילדו

10:25 חינוך ילדים מהותו דוגמה אישית

14:10 החשיבות של לימוד התורה

16:11 ערבים  לתורה שיר השירים מדרש רבה 

20:12 בנינו ערבים בעדנו

22:00 כי האדם עץ השדה גידול ילדים

26:21 חשיבות החינוך יהודי דתי

31:38 אל תגעו במשיחי

לא לשכוח לשתף וללחוץ לייק

השיחה של הרבי

איתאבמדרש: "בשעה שעמדו ישראל לקבל התורה אמר להם (הקב"ה) .. הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואתננה לכם, אמרו, אבותינו עורבים אותנו, אמר להם הקב"ה, אבותיכם יש לי עליהם .. אלא הביאו לי ערבים טובים ואתננה לכם, אמרו לפניו, רבונו של עולם, נביאינו ערבין לנו, אמר להם יש לי עליהם .. אלא הביאו לי ערבים טובים ואתננה לכם, אמרו, הרי בנינו עורבים אותנו, אמר הקב"ה, הן ודאי ערבים טובים, על-ידיהם אתננה לכם כו'".

כאן באמריקה מקובל מאד עניין הדרוש. כולם – מקטן ועד גדול ("פון קליין ביז גרויס") – משמיעים דרוש. ובכן, מכיוון ש"אזלת לקרתא עבד כנימוסא" – אבאר מדרש זה על-פי נוסח המדינה, "דרוש".

י. בני-ישראל הם עם הנבחר, ולפיכך אוהבים הם ללמוד תורה – עליה נאמר "כי היא חכמתם ובינתכם (גם) לעיני העמים".

ובכל זאת, מצד סיבות וטרדות שונות, יתכן, אשר מבלי הבט על הטוב והעונג הקיימים בתורה ומצוות – לא ילמדו ישראל את התורה ולא יקיימו את המצוות.

ולכן, בשעה שנתן הקב"ה את התורה, רצה להיות בטוח תחילה שישראל ילמדו את התורה ויקיימו את מצוותיה, ולפיכך דרש מהם ערבים – "הביאו לי ערבים טובים שתשמרוה ואתננה לכם".

על כך השיבו ישראל ואמרו: "אבותינו עורבים אותנו", כלומר, שאבותינו ילמדו את התורה:

יש לו אב זקן ("ער האט אן אלטן טאטן") היושב ב"מושב זקנים"... דאגות אין לו, במילא ילמד הוא תורה.

הוא (הבן) יפרנס את אביו בממונו, ואביו יירשם ב"חברה משניות", "חברה ש"ס", וכיוצא בזה, ויתעסק בלימוד התורה. עסקים אחרים אין לו לאביו בלאו הכי – אומר הבן – במילא יהיה לו זמן ללמוד. ואדרבא – כשאביו יירשם בחברה מסויימת ללימוד התורה – יהיה שמח ומאושר יותר, שכן, פעם בשנה או פעמיים בשנה תתקיים מסיבה בין החברים, דבר שיגרום לו לאביו שמחה מיוחדת.

יא. עוד אמרו בני-ישראל – "נביאינו ערבין לנו":

"נביאינו" – "נביא" מלשון "ניב שפתיים"– פירושו: הדרשנים והמטיפים שלנו, "אונזערע רעדנערס". זאת אומרת, הרבנים שלנו – טענו בני-ישראל – הם "ערבין לנו", הם ילמדו תורה...

הוא – הבעל-הבית – ישכור רב, יפרנס אותו על חשבונו, והוא – הרב – יתעסק בלימוד התורה, בה בשעה שהבעל-הבית עצמו יתעסק במסחר...

אבל, גם על "ערבות" זו לא הסכים הקב"ה. לא די לו להקב"ה שרבנים ילמדו תורה; הקב"ה רוצה שכל ישראל ילמדו תורה ויקיימו מצוות! אי לכך, דרש הקב"ה מהם ערבים אחרים.

יב. על כך אמרו ישראל: "בנינו עורבים אותנו", הבנים שלנו הם יהיו ערבים בשבילנו, הם ילמדו תורה:

כל זמן שהילדים צעירים הם ועדיין אינם מוכשרים להתעסק במסחר – חשבו ההורים – ישלחו אותם לתלמוד-תורה, ולאחרי זה גם לישיבה; אבל כאשר הילדים יתבגרו – אומרים ההורים בלבם – יוציאום משם ויכניסום לתוך המסחר!...

על "ערבות" זו הסכים הקב"ה – שכן, אם הילדים ילכו לישיבה בצעירותם, הנה גם כאשר יתבגרו לא ירצו לעזוב את הישיבה, ויישארו ללמוד בה!

ויתירה מזה – הילדים ידברו כל כך ("וועלן אזויפיל ריידן און איינריידן") על לב ההורים, עד שיפעלו גם עליהם, וגם הוריהם יתחילו ללמוד תורה ולקיים מצוות!

יג. כל האמור לעיל – הוא עניין של "דרוש", שדרוש מגיע בעולם היצירה או בעולם הבריאה, אבל בנוגע לפועל כאן בעולם הזה – יש להשקיע את כל הכוחות כדי לה

הרשמו לזריקת חסידות בערוצים השונים
לומדים יהדות וחסידות ברשת, הרשמו לערוץ היוטיוב, פייסבוק, ווצאפ ,פודקאסטים ועוד
https://heb.centernyc.com/zrikat